בית > חדשות > חשש ברשות לאיסור הלבנת הון – בורסת תא הופכת מוקד להלבנות כספים

חשש ברשות לאיסור הלבנת הון – בורסת תא הופכת מוקד להלבנות כספים

לפני כמה שבועות העבירה היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה (היאל”כ) למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה תיק חקירה מורכב שעליו עבדה בשנתיים האחרונות. התיק שנושא את השם המסתורי “אדון האשליות” החל בחשדות חמורים לעבירות של ארגון הימורים באינטרנט, אך בהתקדמות החקירה קיבל תפנית מפתיעה.

החקירה שכללה מעקב אחר נתיבי העברות הכספים של החשודים, הובילה את החוקרים בין היתר לבנקים בשוויץ ולעורכי דין באנגליה, וחשפה במקביל גם שימוש בכספים באחד ממרכזי העצבים של הכלכלה הישראלית – הבורסה של תל אביב. על פי החשד, כספי הימורים לא חוקיים הולבנו באמצעות רכישת ני”ע של חברת הכשרה אנרגיה וחברות אחרות נוספות. “כלכליסט” מציג את הדרכים להעביר כספי עבירה דרך הבורסה בתל אביב.

דפוס הלבנת ההון שזוהה לכאורה בפרשת “אדון האשליות” מתמקד ברכישה בפועל של ני”ע של חברות ציבוריות. החשוד המרכזי בפרשה זו הוא רועי חיון, איש עסקים מגבעתיים הפועל בתחום הפורקס (מסחר במטבעות). שמו של חיון נודע בשוק ההון, לאחר שהתפרסם שהרוויח 5 מיליון דולר על השקעה של עשרות אלפי דולרים בלבד במניות הכשרה אנרגיה שהונפקה בנובמבר 2010.

אלא שפרסומים אלה ככל הנראה רק סיבכו אותו. במאי 2013 נעצר חיון שמיוצג על ידי עו”ד רונן רוזנבלום עם 11 חשודים נוספים, בהם מי שהוגדר על ידי המשטרה כ”יד ימינו”, גלעד טוגנדרייך, בחשד לארגון הימורים לא חוקיים באינטרנט. חוקרי היאל”כ חושדים שכדי להסוות את רווחי ההימורים הלא חוקיים, רכש חיון בכספים ני”ע של חברות בורסאיות, בהם ני”ע של הכשרה אנרגיה. חיון ישב במעצר שבועיים ולאחר מכן שוחרר לשבועיים נוספים של מעצר בית.

המידע על עסקאות הרכישה של חיון נחשף, בין היתר, במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה בינואר 2011 לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. מדובר בסכסוך כספי בין עו”ד רונן אורן לבין איש העסקים האמריקאי מנדל מוצ’קין ואיש העסקים האוסטרלי משה הרשברג. שני אנשי העסקים שימשו כמתווכים בעסקה שבה רכשה הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, שני רישיונות חיפוש גז ונפט שמוכרים בשמות מירה ושרה. הרישיונות היוו את בסיס הפעילות של חברת הכשרה אנרגיה, שהודות להם גייסה מהציבור 830 מיליון שקל בהנפקה ב־2010.

אורן, ששימש כעורך הדין של מוצ’קין והרשברג, טען בכתב התביעה כי דמי התיווך שלהם בעסקה היו 10% ממניות הכשרה אנרגיה. עובדה שמוצ’קין והרשברג אישרו. לטענתו, הוא פתח עבורם חשבון נאמנות בבנק היפו בשוויץ, כדי שיעבירו אליו את כספי העסקה שבה הם מכרו ני”ע של הכשרה לחברה זרה הרשומה בקפריסין. על פי כתב התביעה, מי שעמד מאחורי החברה הקפריסאית היה רועי חיון שאף שוחח על העסקאות עם אורן. מוצ’קין והרשברג (שגם נחקר באזהרה בפרשה) אישרו בכתבי ההגנה שלהם כי היתה להם התחשבנות כספית עם חיון, אך לא פירטו מהי.

העסקה, כך טוען אורן, הסתבכה. “העברות הכספים מחשבון הנאמנות בשוויץ התבררו בדיעבד כהעברות שבוצעו לחשבונות בנק המופיעים ברשימה העולמית השחורה של הלבנת כספים. משום כך רשויות החוק בשוויץ חסמו כספים בחשבון”. הוא הוסיף כי “נוכח מעורבותם בעסקה של גורמים עברייניים וגורמים מהשוק האפור, זומן התובע (רונן אורן — ת”ג ור”ז) לחקירה במשטרה בחשדות שהוא ושותפיו ביצעו עבירות על חוקי הלבנת הון וניירות ערך”. אגב, אורן נעצר לפני כמה חודשים בליטא בחשד שביצע בעצמו בירות הלבנת הון. סיבת המעצר אינה ידועה.

מעוה”ד שחר חצרוני ונבות תל־צור המייצגים את טוגנדרייך נמסר: “אנחנו מקווים ומשוכנעים כי תתקבל בקרוב החלטה שלא להעמיד לדין את מרשנו”.

לטענת המשטרה הממצאים מאששים דפוס חדש שממנו חוששים ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים: כספים שמקורם בפשיעה – הימורים לא חוקיים, סחיטה, סמים, עבירות מס ועוד – מולבנים באמצעות חברות ציבוריות והני”ע שלהן. כך, בעזרת שיטות שונות ויצירתיות, הון שחור מתערבב עם כספי ציבור, וחוזר אל העבריינים וארגוני הפשיעה עם חותמת כשרות מהודרת.

ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שהיא גוף מודיעיני שעוקב אחרי פעילות כספית חשודה ומדווח עליה לרשויות החקירה (המשטרה, השב”כ, רשות ני”ע ורשות המסים), אין אומדנים על היקפי הכספים שמולבנים באמצעות החברות הציבוריות. אבל החשש מהתופעה, כפי שעולה מהדו”ח השנתי של הרשות לשנת 2013, הוא גדול. “שוק ההון הוא שוק מאוד מאוד מסובך, ומי שמבין בו יכול לחשוב על כל מיני דרכים להלבנת הון שמאוד קשה לעלות עליהן”, אמר ל”כלכליסט” גורם בכיר ברשויות האכיפה.

“הפעילות הכספית בבורסה היא בהיקפים גדולים, וזה מקל מאוד על העבריינים להחביא את פעילות ההלבנה”. היקף ההון השחור בישראל שמקורו בפשיעה הוא עצום. על פי דו”ח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודשיים, ישראל מדורגת במקום ה־20 מתוך 25 מדינות ה־OECD בכל הנוגע לשיעור ההון השחור מהתל”ג – כספי פשיעה ופעילות כלכלית לא מדווחת. על פי הערכות שיעור ההון השחור בישראל הנובע מפשיעה בלבד מכלל התמ”ג הוא 3%–5%, שווה ערך ל־45–30 מיליארד שקל בשנה. כמה מהכסף הזה מולבן בבורסה? אף אחד לא ממש יודע.

דפוסי הלבנת ההון באמצעות החברות הציבוריות הם מגוונים, אבל העיקרון בכולם זהה. המטרה של העבריין היא להשיג “קבלה” או “אסמכתא” חוקית לכספים. אישור, מסמך או נייר המצביע על כך שהכסף שברשותו מקורו בפעילות עסקית לגיטימית. השיטות מבוססות על כך שכספי העבירה מוזרמים לחברה הבורסאית או משמשים לרכישת ני”ע שלה, לרוב באמצעות אנשי קש או חברות הקשורות לעבריין כדי לטשטש את מקורם. לאחר מכן העבריין מושך את הכספים בצורה שמאפשרת לו להציג אותם מול הרשויות ככאלה שנצברו אצלו בפעולה עסקית חוקית. מה שמוגדר בגופי האכיפה “כסף מכובס”.

הכסף נמשך בדרך כלל באמצעות חברות הקשורות בעקיפין לעבריין, לעתים בעסקאות בחו”ל (אמיתיות או פיקטיביות) – הרחק מעיני רשויות החקירה בישראל. ככל שהכסף עושה “סיבוב” גדול יותר, כלומר עובר דרך יותר ידיים, חשבונות ומדינות, כך מתקשות הרשויות לאתר את המקור האמיתי של הכספים.

אחת החקירות הגדולות של היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב”ל) מהשנה האחרונה, חקירה שטרם הסתיימה, חשפה חשד לדפוס הלבנת הון בחברת הנדל”ן הציבורית ב.יאיר. החקירה הפכה לגלויה בחודש יוני עם מעצרם של בעל השליטה (41.53%) יאיר ביטון, המכהן גם כיו”ר החברה, ואחיו יורם, המשמש כסמנכ”ל ביצוע וכדירקטור. השניים חשודים בהלבנת הון של מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג’יל, המרצה בישראל עונש מאסר על עבירות סמים והלבנת הון. במסגרת החקירה זומנה בשבוע שעבר למשרדי היחידה שולה זקן, ראש לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, כדי להעיד על קשריה עם יאיר ביטון.

על פי בקשות המעצר ודיוני הארכות המעצר של האחים ביטון ושל אברג’יל, הם קשרו קשר להקמת חברה פרטית בשם גן רווה, ששימשה כקבלן המבצע של פרויקט סאן וילג’ באילת עבור ב.יאיר. פרויקט זה צבר הפסדים של 20 מיליון שקל. גן רווה, כך חושדים ביאחב”ל, שימשה במקביל כצינור להעברת כספים מאברג’יל לב.יאיר ובחזרה.

על פי החשד, פעילות גן רווה מומנה בכספים שהגיעו מהארגון של אברג’יל, לטענת היאחב”ל — כספי פשיעה. לאחר שגן רווה השתמשה בכספים לביצוע הפרויקט באילת, היא הוציאה חשבוניות בסכומים גבוהים משמעותית מעלות הביצוע לב.יאיר. ב.יאיר שילמה לגן רווה את הסכומים הגבוהים, שהיו בעצם החזר הכספים בתוספת ריבית לארגון של אברג’יל. בארגון הפשיעה משכו את הכספים מגן רווה, וכך לטענת המשטרה הולבנו הכספים. כלומר, המקור שלהם הפך ללגיטימי לכאורה. לטענת המשטרה, הדבר התאפשר בזכות שליטתו של אברג’יל בדירקטורים של גן רווה.

מעו”ד נטלי שטרול המייצגת את יאיר ויורם ביטון נמסר: “חברת ב.יאיר ובעליה נחקרו תוך הצגת חשד כי שילמו ביתר לקבלני משנה שסחטו את ב.יאיר. משטענה זו הוכחשה בכל תוקף, הפכה המשטרה את עורה והולידה טענות חדשות כאילו ב.יאיר שיתפה פעולה עם אותם קבלני משנה.

לאחרונה נטשה המשטרה טיעון זה ושבה לטענתה המקורית. עצם הטחת הטענות לכל כיוון מצביע על כך שאין חשד אמיתי כנגד החברה ובעליה, אלא קיים ניסיון של המשטרה לבדוק מה אירע בפרויקט באילת. לצערנו, ההסבר הפשוט, הנכון והמציאותי כל כך הוא שמדובר בפרויקט שסבל מקשיים רבים אך לא כאלה שיזמים אינם נתקלים בהם השכם והערב”.

תחום פעילות נוסף בבורסה שעל פי גורמי האכיפה משמש לפעילות הלבנת הון, הוא השלדים. על פי גורם במשרד המשפטים, מדובר בתחום שמקל על העבריינים להלבין הון. שלדים נרכשים בדרך כלל במיליוני שקלים בודדים, מה שמקל על העבריינים למצוא אנשי קש שיבצעו עבורם את הרכישה וימנו דירקטורים מטעמם. לאחר שנוצקת לתוך השלד פעילות עסקית לגיטימית, העבריינים מוצאים דרכים שונות למשוך ממנו כספים.

כך, למשל, השלד יכול לבצע עסקאות בעלי עניין עם איש הקש, או עם חברות שקשורות לעבריין. לרוב מדובר בעסקאות בחו”ל שלרשויות האכיפה בארץ קשה לוודא אם הן אמיתיות. הכספים שמגיעים לאיש הקש או לחברה הקשורה לעבריין, משלימים סיבוב וחוזרים אליו. כדי לתת הסבר לכספים שבחשבונו של העבריין, הוא יכול למשל לחתום על הסכם הלוואה פיקטיבי עם איש הקש או החברה הקשורה.

“מדובר בתופעה מדאיגה שעשויה לפגוע באמון הציבור בשוק ההון”, מסכם גורם ברשויות האכיפה את תופעת הלבנת ההון באמצעות חברות בורסאיות וניירות ערך שלהן. “היא מקשה על גופי החקירה לאתר ולחלט כספים שמקורם בעבירות פליליות — צינור החמצן של ארגוני הפשיעה”.

מה עושה רשות ני”ע כדי להיאבק בתופעת הלבנת ההון באמצעות ני”ע וחברות ציבוריות? במישור הפלילי מתעוררת בעיה. על פי חוק, מחלקת החקירות והמודיעין של הרשות עוסקת בעבירות הלבנת הון רק כשהן נלוות לעבירות ני”ע. הרשות אינה מנהלת חקירות שכל כולן חשד להלבנת הון דרך ני”ע וחברות ציבוריות. על כך אמונה המשטרה, שמקבלת את המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומנתבת אותו לרשות במידת הצורך.

עם זאת, הרשות מנסה להילחם בתופעה בצד המינהלי. ברשות ישנה ועדה המטילה קנסות מינהליים על הפרה של הוראות לפי חוק איסור הלבנת הון. הוועדה, בראשות יו”ר הרשות שמואל האוזר, רשאית להטיל קנסות עד גובה של 2 מיליון שקל על בתי השקעות או יועצי השקעות שאינם ממלאים את ההוראות הבסיסיות של החוק – זיהוי לקוחות, שמירת נתונים ודיווח על פעולות בלתי רגילות. בשנה החולפת הוועדה הטילה פעמיים קנסות: 90 אלף שקל על חברת אי־ברוקר ו־40 אלף שקל על חברת להבה ניהול תיקי השקעות. ב-2013 לא הוטלו קנסות כלל.

דיון

כותרת
מחבר
תאריך ושעה

השאר תגובה